רוצים צדק חברתי? יש מי שמטפל בכם!

מאת: פנינה מרקו

ח”כ זהבה גלאון, מי שמאז הכנסת ה-15 (1999) פועלת למען צדק חברתי על כל גווניו וקידום השיויון, נרתמה בחודשים האחרונים לפעול בכל החזיתות, כדי לתרגם את מחאת הרחוב לפעילות פרלמנטרית. היא פועלת לרפורמה במבנה מערכת המיסים בישראל, לטיפול בבעיית הריכוזיות במשק והגנה על חסכונות הציבור, הגנה על קרנות הפנסיה ועוד...

בכנסת ה-15 היא שימשה יושבת-ראש ועדת החקירה הפרלמנטרית לעניין הסחר בנשים, חברה בועדת הכנסת ומשקיפה בועדת החוץ והביטחון.
בכנסת ה-16 הייתה יושבת-ראש ועדת משנה למאבק בסחר בנשים, חברה בועדת הכנסת, חברה בועדת חוקה, חוק ומשפט, חברה בועדת חקירה פרלמנטרית בנושא: גילוי השחיתות בממשל במדינת ישראל ועוד.
בכנסת ה-17 שימשה יושבת-ראש ועדת משנה למאבק בסחר בנשים, חברה בועדת הכנסת, בועדת חוקה, חוק ומשפט ובוועדה לקידום מעמד האישה. ובשנים 1999-2009 שימשה כיו"ר סיעת מר"צ בכנסת.
גם כשחזרה לכנסת ה-18, לאחר התפטרותו של יו"ר מפלגת מר"צ, חיים אורון, עדיין לא חשבה על פעילות בתחום הכלכלי.
ב-28.3.11, לאחר השבעתה לכנסת אמרה בראיון לעיתון הארץ: "אני יוצאת למאבק לסיום הכיבוש, לפינוי ההתנחלויות, לסולידריות וצדק חברתי".
אולם מאז חזרתה לכנסת וכניסתה לוועדת הכספים, נראה כאילו דברים בוערים וחשובים יותר מעסיקים אותה.

מה השתנה, ח"כ גלאון?
"בעצם לא השתנה", מחייכת גלאון, "בעשר השנים שהייתי בכנסת עד עכשיו, הייתה האג'נדה קשורה במאבק לשוויון בתחומים שונים. עכשיו אני פועלת לשוויון וקידום הדמוקרטיה גם מהאספקט הכלכלי".

החזון הכלכלי של גלאון

בששת החודשים האחרונים הספיקה ח"כ  גלאון לקדם שני נושאים חשובים במושב הכנסת הנוכחי - רפורמה במערכת המס הישראלית, ופעולה למען ציבור החוסכים לפנסיה ונגד הריכוזיות בשוק ההון.
בתחום המסים, פועלת גלאון לעצירת העלאת המיסוי העקיף והפחתת הטבות המס לעשירונים העליונים. היא הגישה הצעת חוק לתוספת מדרגה שמינית למס ההכנסה ועובדת מול משרדי הממשלה כדי להעלות את מס החברות ולהצמיד את מיסוי רווחי ההון למדרגות מס ההכנסה.
במקביל, פועלת גלאון כדי לערוך רפורמה מקיפה במבנה רשות המסים, שתכליתה הגדלה דרמטית של מספר עובדי הרשות, במטרה להגביר את האכיפה נגד חברות גדולות ובעלי הון המתחמקים ממס, ולהגדיל את הכנסות המדינה בסכום של 7.6 מיליארד ש"ח בשנה.
אחד הנושאים הכאובים ביותר בעיניה הוא הטייקוניזציה בשוק ההון.  גלאון פועלת במרץ רב כדי להגן על ציבור החוסכים לפנסיה מפני הטייקונים. בין השאר, הגישה הצעת חוק המחייבת פיקוח בית משפט על כל הסדר חוב הכולל 'תספורת' של יותר מ-10% למשקיעים, היא פועלת לקידום האיסור על אחזקות פיננסיות וריאליות בידי אותו בעל שליטה, ולהגברת הרגולציה על השקעות של גופים מוסדיים בפירמידות שליטה של בעלי הון ממונפים.

לסיים את הקשר בין הון לשלטון

בפאנל ח"כים בכנס "ישראל 2021", שהתקיים ב-5.9.11 אמרה ח"כ גלאון:
"הבעיה האמיתית היא בקשר הון-שלטון, שהריכוזיות החונקת במשק תורמת לו. למערכת הפוליטית יש אחריות גדולה לסיים את הקשר שבין ההון לשלטון. צריך לפעול לכך שלא יהיו עוד ערבי התרמה והתחככות בין פוליטיקאים לגבירים, לא עוד פוליטיקאים שעושים לביתם, עושים מיליונים, אחרי שעשו מיליארדים לביתם של הטייקונים. אם השלטון לא יתנתק מעטיני ההון, הציבור ישלח אותו הביתה ויאבד אמון במערכת הדמוקרטית".
גלאון הוסיפה כי "שלוש מערכות היו אמורות לייצג את הציבור, אבל במקום לייצג אותו, הן הפכו בשנים האחרונות לזירה בה נרמס האינטרס הציבורי לטובת פרוטקציוניזם ואינטרסים זרים. מדובר במערכת המס, בשוק ההון והפנסיה ובהסתדרות בראשות עיני".
אומרת גלאון, "מערכת המס בישראל הפכה לכלי שרת בידי בעלי ההון הגדולים ושלוחיהם בממשלה. זו מערכת שיצרה עיוותים איומים כתוצאה מהפחתות המסים של ממשלת נתניהו; מס חברות נמוך מדי, ומסים עקיפים בגובה שאין כמוהו בכל העולם. המשמעות היא שמערכת המס אינה פרוגרסיבית די הצורך, והמרוויחים העיקריים מכך הם בעלי ההכנסות הגבוהות. הטייקונים עושים אחריות תאגידית: חומקים מתשלום מסים, ומסמאים את עיני הציבור בזריית כמה פירורים מדובררים היטב, על כמה שהם תורמים לחברה. ככה גם שודדים את הקופה הציבורית בדלת האחורית, וגם מקבלים פרס ומחיאות כפיים מכמה עיתונאי חצר".

הטייקונים מודל לחיקוי לפוליטיקאים

"לראש הממשלה בנימין נתניהו, כמו גם לקודמו, אהוד אולמרט, אין ולא היה שום אינטרס לעקור מהשורש את תעשיית הפטור ממס של בעלי ההון בישראל. מהבחינה הזאת קדימה והליכוד הן אותה המפלגה, אותה הגברת בשינוי אדרת, שפועלת בשירות בעלי ההון".
גלאון סבורה כי "בגלל קשרי ההון שלטון, בגלל שמדובר באנשי שררה, תאבי בצע וחסרי אחריות, שהטייקונים הם מושאי הערצה ומודל לחיקוי שלהם, כשהם יוצאים מהפוליטיקה, או פושטים את מדי הצבא לפני כניסתם לפוליטיקה, הם עובדים אצל הטייקונים כדי להיות טייקונים בעצמם. האנשים בשירות הבוסים שלהם, בעבר או לעתיד, הפכו את מערכת המס לחסרת שיניים, מצומקת, מדולדלת, מעודדת שחיתות ומפקירה את האינטרס הציבורי. כזו שמשרתת את בעלי ההון, ופוטרת אותם מהאחריות החברתית שהמדינה דורשת מכל אחד מאיתנו".
לדעת גלאון, "המערכת השנייה בה האינטרס הציבורי מופקר היא מערכת שוק ההון, ובאופן ספציפי יותר חסכונות הפנסיה שלנו. כפי שמערכת המס משועבדת על ידי הממשלה לטובת הטייקונים, כך גם שוק ההון הפך לזירה שבה הממשלה מגישה לטייקונים את נכסי הציבור על מגש של כסף, וממשכנת את עתידו. קרנות הפנסיה שלנו, נפגעות ומנוצלות בגלל הספקולנטיות והמינוף הפרוע של פירמידות השליטה הגדולות במשק, שנבנו בשנים האחרונות באין מפריע".
"כולנו מבינים היום שהטייקונים משחקים בכסף שלנו, שהם מייצרים את יוקר המחיה שלנו. ניקח למשל את אילן בן דב ואת יצחק תשובה, שהתרומה שלהם לצמיחה בישראל היא אפס. אלו אנשים שהתמחו בהשתלטות על חברות, וחלבו אותן עד טיפת המזומנים האחרונה. כשאנחנו קוראים על הסדרי החוב שאנשים כמו בן דב ותשובה מציעים לציבור המשקיעים, אנחנו צריכים לזכור, שמדובר ב'תספורת' על חשבון קופות הגמל שלנו, קרנות ההשתלמות והחסכונות לפנסיה".

להעלות מייד את שיעור המיסוי על רווחי הון

ח"כ גלאון הזמינה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לבצע מחקר לגבי הכנסותיהם של עצמאיים ומנהלי חברות. ממצאי הדו"ח פורסמו בסוף אוגוסט האחרון.
התמונה העולה מהדו"ח מראה כי בקרב עצמאים ומנהלי חברות במאיון העליון שיעור ההכנסות מהון גבוה מההכנסות מעבודה: כ-31% מההכנסות הן מעבודה וכ-69% מהון ומרכוש.
את המחקר ביצע הכלכלן עמי צדיק בהסתמך על נתוני מינהל הכנסות המדינה ל-2007, הכוללים את הכנסות העצמאים ומנהלי חברות. צדיק ציין כי על הכנסות מיגיעה אישית (שכר ופנסיה) קיים מיסוי גבוה יחסית (מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות) המגיע עד לשיעור מס שולי של כ-57%. לעומת זאת, על רוב ההכנסות מהון ורכוש מוטלים שיעורי מס נמוכים באופן משמעותי. כך, המס על רווחי הון, על הכנסות מריבית ועל דיווידנד מגיע ל-20%-25%.
לפי המחקר, הכנסות השכירים מיגיעה אישית ב-2007 הגיעו ל-91% מסך הכנסותיהם, וההכנסות מהון היוו 9% מסך הכנסותיהם. בקרב העצמאים ומנהלי החברות התמונה שונה: ההכנסות מיגיעה אישית הסתכמו ב-76% מכלל הכנסותיהם והכנסות מהון ומרכוש היוו 24% מסך הכנסותיהם.
גלאון: "לאור הנתונים על התחלקות הכנסות בין יגיעה אישית לבין הון בקרב מנהלי חברות, ניתן לשקול הגדלת השוויון בשיעורי המס הקיימים בין שכר לבין הכנסות מהון". גלאון קוראת לצוות המיסוי בוועדת טרכטנברג לבחון אחת משלוש חלופות: הראשונה היא העלאה מיידית של המס לשיעור של 30%-35%; השנייה היא יצירת מס רווחי הון דיפרנציאלי שתלוי בגובה כלל ההכנסות, והשלישית - אימוץ המודל האמריקאי, המצמיד את המיסוי על רווחי הון למדרגות מס ההכנסה.
עוד אמרה גלאון: "צדק חברתי מתחיל במערכת מס פרוגרסיבית, המסייעת לצמצום אי השוויון. כיום, העשירים ביותר משלמים על הכנסתם מס קטן בהרבה מזה של מעמד הביניים - ובכך הממשלה רק מגדילה את הפערים החברתיים, הגדולים ממילא.
"ממצאי המחקר מראים עד כמה מעוות מבנה המס בישראל. ההכנסות של השכבות החלשות ומעמד הביניים מבוססות כמעט רק על עבודה, ועליה הם משלמים מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות בשיעורים מצטברים של עד יותר מ-50%. מנגד, במאיונים העליונים רוב ההכנסה היא מרווחי הון, ועליה הם משלמים מס בגובה מקסימלי של 20%, ואף פטורים מתשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות.
"נוצר מצב בלתי נסבל שבו מעמד הביניים נושא בנטל מס גבוה יותר מאשר העשירון העליון, שמרכז בידיו 87% מההכנסות מהון. כדי לפתור את המצב חובה להעלות מיד את שיעור המיסוי על רווחי הון".

להיענות לדרישות הצודקות של המחאה החברתית

ח"כ גלאון העבירה פנייה לפרופ' מנואל טרכטנברג, ראש הצוות לשינוי כלכלי חברתי, ובה פרטה את הצעדים שהמדינה צריכה לנקוט על מנת ליצור שינוי מדיניות מהותי וארוך טווח שייתן מענה אסטרטגי מצד המדינה לקריאת הציבור למדינה המושתתת על עקרונות של צדק חברתי. הצעדים, לדעתה של גלאון, צריכים להיות:
קביעה מחייבת לגבי עצירת העלאת המיסוי העקיף בישראל ובחינת הפחתה הדרגתית של מס ערך מוסף וכן של החלת מע"מ דיפרנציאלי בהיקפים נרחבים.
ביטול מיידי של מתווה הפחתת מס ההכנסה שאומץ במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2009.
הוספת מדרגת מס נוספת, שמינית במספר, למדרגות מס ההכנסה. גובה המדרגה המוצע יהיה 55% והוא יחול על בעלי הכנסות של מעל 60,000 ש"ח בחודש. הצעה ברוח זו הנחתי לאחרונה על שולחן הכנסת ועל פי חישוב שעשינו, צעד זה לבדו יכניס לקופת המדינה קרוב לרבע מיליארד ש"ח בשנה.
ביטול מיידי של מתווה הפחתת מס החברות וקביעתו על שיעור של 30%, הדומה לשיעור הממוצע במדינות המפותחות בעולם.
העלאה משמעותית של המיסוי על רווחי הון מהשיעור הקיים של 20%, על פי אחת משלוש אלטרנטיבות: א. העלאה אחידה לשיעור של 28-30%, המצוי ברבות מהמדינות המפותחות, ב. יצירת מיסוי רווחי הון דיפרנציאלי, בעל שתי מדרגות או יותר עם שיעור מיסוי עולה, ג. הצמדת מבנה המיסוי על רווחי הון למדרגות מס הכנסה, בדומה למודל האמריקאי.
הטלת מס ירושה, כפי שהוצע מספר פעמים על ידי ועדות מקצועיות שמונו על ידי הממשלה.
גלאון סיימה את פנייתה לוועדת טרכטנברג במילים: "אני מאמינה כי שילוב הצעדים הללו ייצר מערכת מס פרוגרסיבית, המממשת עקרונות של אחריות חברתית וצדק חלוקתי ובמקביל יגדיל בצורה דרמטית את היקף המשאבים התקציביים העומדים לרשות המדינה ויאפשר לה להיענות לדרישות הצודקות של המחאה החברתית - קידום דיור ציבורי, שיקום מערכת הרפואה הציבורית הקורסת, העלאת שכר המורים והעובדים הסוציאליים ועוד". '

ח"כ זהבה גלאון במאהל המחאה בשדרות רוטשילד (צילום: דרור מזרחי)